איך טראומת ילדות משפיעה על מערכות יחסים בגיל מבוגר

"אני תמיד מושך/ת אנשים שפוגעים בי." "אני מתאהב/ת מהר ומפחד/ת כל הזמן שיעזבו." "אני לא מצליח/ה לסמוך על אף אחד, גם כשהם טובים אלי."

אם המשפטים האלה מוכרים לכם — כדאי שנדבר.

הילד הפנימי שעדיין מגיב

הפסיכולוגיה יודעת כבר עשרות שנים שאופן ההתקשרות שלנו בילדות — עם הורים, עם מטפלים — מעצב את הדרך שבה נתקשר עם אנשים קרובים לאורך כל החיים.

• ילד שגדל עם הורה לא זמין רגשית — לומד שאהבה זה משהו שצריך לרדוף אחריו.
• ילד שגדל עם הורה לא צפוי — לומד שאנשים קרובים הם גם מסוכנים.
• ילד שחווה ביוש — לומד שהוא לא ראוי לאהבה כמות שהוא.

הדפוסים שחוזרים

הנפגע הכי גדול מטראומת ילדות במערכות יחסים הוא הבטחון הבסיסי. היכולת לסמוך, להיות פגיעים, לתת לאחר להיות קרוב — בלי לפחד שהוא יעזוב, יפגע, ייתן ואז ייקח.

כשאנחנו לא עיבדנו את הטראומה הילדותית, אנחנו מביאים אותה לכל מערכת יחסים — כאדם בוגר, אבל עם ריאקציות של ילד.

מה עושה טיפול?

בטיפול NLP אני עובדת על שני דברים במקביל: להבין מאיפה הגיעו הדפוסים, ולשנות אותם ברמה העמוקה — לא רק לדעת שהם שם, אלא לשחרר את העומס הרגשי שצמוד אליהם.

כשהילד הפנימי מקבל את מה שהיה חסר לו — ביטחון, ראייה, אישור — הדפוסים הבוגרים מתחילים להשתנות מעצמם.

זה לא אומר שמשהו "לא בסדר" אצלכם

זה אומר שנפשכם למדה להגן על עצמה בדרכים שבילדות עזרו — אבל היום כבר לא משרתות אתכם.

ושדברים יכולים להיות אחרת.

רוצים לשוחח? השאירו פרטים ואחזור אליכם תוך 24 שעות.